זה מה שמפריע לילד שלך להיות מרוכז ב'מפגש'

הילד שלך קופצני, עובר כל הזמן ממקום למקום וממשחק למשחק. הגננת לא מפסיקה לצלצל כי הוא לא מוכן לשבת בשקט. זה מה שעובר בראש של הילד שלך, והבשורות הטובות: יש מה לעשות עם זה (אפילו לפני שניגשים לטיפול).

הסיטואציה הבאה כנראה מוכרת לך: הגננת מספרת שבמפגש הילד לא מסוגל להתרכז או לשבת בכיסא שלו למשך יותר מכמה דקות, במקביל הוא מתחיל לגעת בחברים שמסביבו, מתכופף לנעליים שלו, קם, הולך, חוזר לכיסא… כמה דברים הוא עושה, כמה הוא מתנועע בזמן שמסביבו כולם יושבים ומקשיבים לה בזמן הזה.

מה קורה לו? מה עובר בראש של הילד שלך?

בשלב ראשון ננסה לנשום עמוק ולצלול לתוך הראש שלו. הילד הזה, המתוק שלך, הוא מקשיב למה שהגננת מדברת. ואז, פתאום הוא חושב כמה בא לו לשחק עם הקוביות הגדולות או אולי כדאי לו לשחק במשחק קלפים החדש שקיבלו הבוקר בגן. ואז צץ לו רעיון לציור שהוא רוצה להכין לאמא, באמת- אמא אתמול ממש כעסה עליו לפני השינה, זה לא היה נעים במיוחד. למה היא כל כך כעסה?! ואז הגננת מעירה לו לשבת. ושוב. ושוב.

המחשבות שלו נודדות, מחשבה רודפת מחשבה, רעיון רודף רעיון ובינתיים הגוף בחוסר מנוחה… כמה דברים קורים באותו רגע והוא כל כך רוצה להיות בכל המקומות האלו בו זמנית, ולספר על הרעיונות שלו לחבר שלו וכבר לקום לשחק ו.. ו… וואו. זה הרבה מדי.

הילד שלך הוא כל כך רגיש והוא כל כך רוצה (להצליח) לשבת בשקט, והוא כל כך רוצה לשחק, ולהיות, ולגעת ושאמא תהיה גאה בו על הציור החדש, ועל זה שהגננת תספר כמה הוא היה מקסים וקשוב היום בגן.
הוא כל כך רוצה והוא לא ממש מצליח. זה יותר חזק ממנו (ברוב המקרים).

ומה עובר עליך?

ברגע שאת רואה על הצג של הטלפון את הנייד של הגננת את כבר חושבת "מה כבר קרה?!"
"מה הוא עשה היום "?! ואנחה כבדה משתחררת מהפה שלך החוצה.
את מקשיבה למה שהיא אומרת וחושבת לעצמך- "מה לא בסדר איתו?! למה הוא לא יכול ללכת לגן ולשבת בשקט כמו כל הילדים? למה הוא חייב להתבלט, למה הוא מפריע?
אוף… מה יש לו?! מה אני לא עושה בסדר?! אולי זה אני שמפנקת אותו יותר מדי?! "
מגוון הפתרונות מתחיל להתרוצץ בראש וזה יכול לנוע מ- אני מפסיקה לקנות לו משחקים, אני אהיה יותר קשוחה איתו בבית כי הוא מפונק ועד אני צריכה זמן איכות איתו, רק אני והוא. אני צריכה לחבק אותו יותר. ממחר אני אתחיל עם חיזוקים ומחמאות.

ואולי כל זה בכלל לא יעזור ):

איך ממשיכים מכאן?

את כל הדברים שתיארנו הילד שלך מרגיש בגוף שלו. בין אם הוא יודע לספר על זה או לא, לא תמיד הוא מצליח לתאר את התחושות האלו אבל זה מה שקורה לו. רצף אירועים שכל פעם נגדע בגלל שאסור, שעכשיו זה לא הזמן, שאותו חבר לא רוצה לשחק איתו בדמקה ועוד. אז מה עושים?

לפני הכל, עוד לפני שמקבלים כלים להתמודדות עם קשיי הריכוז, חשוב להבין שהוא לא עושה "דווקא". שאין לו שום כוונה לעשות "בכוונה". יחד עם זאת, הילד שלך מתקשה להיכנע לצרכים הפנימיים שמגיעים עמוק מתוך הגוף שלו. ברגע שנבין שהילד שלנו מתנהג כפי שהוא מתנהג כיוון שהוא מתקשה להתמודד עם מכלול המחשבות והגירויים שמקיפים אותו, יהיה לנו קל יותר להכיל את ההתנהגות שלו. ולא פחות חשוב, מפלס האשם והתסכול העצמי ירדו באופן דרמטי. אחרי הכל, יש לך ילד מדהים וברוך כישרונות (הלוואי על כולנו אפשרות להתמודד עם כל כך הרבה מחשבות וגירויים בו זמנית)… השאלה היא איך מאזנים את היכולות לזמן והמקום המתאים.

החדשות הטובות הן שבעזרת טיפול הומאופתי שמותאם אישית לכל ילד, אפשר לעשות את זה ולהשקיט את הרעש הפנימי שגורם לילד שלך אי שקט. הכל באמצעות טיפול טבעי ונטול תופעות לוואי, שמסתכל על הילד שלך כמו שהוא, בלי להצמיד לו תוויות מיותרות.

אז כבר עכשיו, עוד לפני שפונים לטיפול – ההמלצה שלי אליך היא לקחת נשימה עמוקה, לשחרר את רגשות האשם והתסכול ולהבין שהילד שלך עושה את הכי טוב שהוא יכול. התחושה הזו לבדה תסייע לשניכם לצלוח את האתגרים שבדרך…

Bookmark the permalink.

3 Responses to זה מה שמפריע לילד שלך להיות מרוכז ב'מפגש'

  1. הילד שלי הפסיק לקח רטלין אני רוצה טיפול טבעי

  2. נא לחזור אליי ל050-3830157

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>